הכנסת האורחים במרחב הביתי

עודכן ב: 21 פבר 2019


הכנסת האורחים היא ערך חשוב ומשתנה בתרבויות שונות כמו גם מאדם לאדם. מעניין לבחון באיזה אופן אנו מעצבים את ביתנו ונערכים בו לקבלת-האורחים.



צילום של האומן Duane Michals


יחסים מורכבים ולעתים אף מתוחים ישנם בין המקום ממנו אנו באים, לבין המקום בו אנו נמצאים, ובין זה שאליו אנו שואפים. מתח זה בא לידי ביטוי בהכנסת האורחים, בה האורח מגדיר אותנו, אבל יש לזכור שבו-זמנית אנו מגדירים גם אותו. ההגדרה מצידו מתייחסת לסממנים החיצוניים אליהם נחשף האורח, הלבוש, הרהוט, החפצים, ומצדינו - להתייחסות שלנו אל האדם הנכנס לביתנו.

לעתים מפגש זה מעורר פערים בחברה בה אנו חיים בשל מגוון התרבויות ממנה מורכבת החברה הישראלית. הדבר החשוב הוא שכל אחד מאתנו יגדיר לעצמו את הזהות אותה הוא רוצה להציע לאחר, לא רק במובן החיצוני אלא גם במובן הפנימי.


במפגש זה, אנו מזמינים אדם למרחב הפרטי שלנו ורוצים לגרום לו להרגיש בנוח. תחושת הביתיות מתבטאת באיזון בין הגדרת הזהות שלנו בכל הקשור לסממנים התרבותיים של המקום בו גדלנו, למשפחה ולעבר, לבין המקום המוצג העכשווי, בו אנו חיים בהווה, ובין השאיפות העתידיות שלנו.

לדוגמא בני זוג המגדירים לעצמם ערכים משותפים על פיהם הם רוצים לגדל את ילדיהם. ישנם כאלו המגדירים את ביתם במבט קדימה אל המקום בו הם רואים עצמם בעתיד הקרוב.


בתפיסתי, ישנה חשיבות לבחון מה מתוך הדברים שאנו מעצבים מופנים לאחר, לאורח, ומה מתוכם מופנה אל עצמנו. במילים אחרות, חשוב להתייחס לאיזון שבין האני לבין האחר.


אחת השאלות הנחוצות בעת תכנון הבית היא האם האורח הבא מבחוץ , יוכל לקרוא ולהתייחס לייחודיות שלנו דרך עיצוב הבית, או שהבית ייראה לו מעוצב בצורה אסתטית ללא כל יחס ל"פנים" של דריו. מכך משתמע שבסיטואציה השניה, דרי הבית מצניעים את החלקים האישיים והפרטיים שלהם לטובת הניראה, כלומר המבט מופנה רק אל האחר ולא אל עצמם. אין משתמע מכך שהם לא בחרו את העיצוב, אלא שחשוב להם להיות מזוהים עם מבט חיצוני כלשהו. הסיבות לכך רבות, למשל להראות הישגים, מעמד וכדומה.

בואו נדמיין לעצמנו את הרגע של הכנסת האורחים עם פתיחת הדלת וקבלת הפנים של האורח. כיצד האורח מתרשם מאיתנו, מהפנים והפנים שלנו ושל הבית. ההתרשמות הינה פונקציה של מרחק של האורח מאיתנו וזווית הראיה שלו לתוך חלל הבית בעת כניסתו לבית. ניתן להציב מראה במבואת-הבית, המהווה השתקפות המפגישה את האורח עם עצמו, עם הפנים שלו, ועל-ידי כך מאפשרת לו מקום. הצבת המראה היא כמעין הצהרה האומרת שהוא ייראה במרחב הבית הזה. המראה גם מזמינה אותו לאינטימיות של הבית: "להיות אצל עצמך" (מושג של הפילוסוף הצרפתי עמנואל לוינס)


למבואת הכניסה עם מראה ישנה גם משמעות נוספת כמקום מעבר בין הבועות השונות המוגדרות כך על ידי האנתרופולוג האמריקאי Edward T.Hall ומחלקות את תפיסת המרחב שלנו. הבועה הראשונה מוגדרת על ידי תנועות הגפיים שלנו שזוהי הבועה הקרובה ביותר לאדם. הבועה הבאה אחריה הינה הבועה של הבית המהווה מעטפת ומגננה על האדם, והבועה הרחבה יותר הינה הסביבה הקרובה לביתו, השכונה, לאחריה העיר וכן הלאה. בהתייחס לתפיסה זו של Edward T.Hall, מבואת הכניסה מאפשרת לאדם תחנת מעבר מן החוץ אל הבית. זהו המקום בו הוא משיל מעצמו את המעטפת המהווה שכבת מגן בחוץ, המעיל, הג'קט, הכובע, ובמקום הזה הוא מתכונן להכנס לבית המארח שלו, מוציא את בקבוק היין או המתנה מן השקית, מסתכל במראה על מנת לסדר את השיער ואת פניו. ודרך האקט הזה נתנת לו האפשרות להביט בעצמו כאילו הוא פוגש את עצמו מחדש, ומשאיר מאחור את ההתנהגות המאפיינת אותו במפגש עם ההמון, הרעשים והתנועה בדרך אשר גרמו לו להתכנס בתוך עצמו או להיפך להחצנת התנהגותו. במפגש זה מול המראה הוא מתחבר אל עצמו באמצעות המפגש עם הבבואה שלו.


היחס בין האדם האורח הנכנס לתוך הבית לבין המארח, הוא יחס כפול בו המארח לא רק נותן אלא גם מקבל. בעת כניסתו למרחב הביתי שלנו, לאורח יש את היכולת לראות עבורנו את הבית מחדש או באופן שונה משלנו, ולמסור לנו בתגובה שלו משהו על המרחב בו אנו מתגוררים.

כבני אדם אנו מתפקדים בבית שלנו באופן כמעט אוטומטי, ללא צורך במחשבה על הפעולות שאנו עושים בחיי היום-יום, וזאת בשל הישנותן של פעולות אלה. בשל כך, ביום יום אנו לא מביטים במרחב הביתי שלנו אלא יותר מתפקדים בו. כניסתו של האורח המתפאל מהמרחב הביתי שלנו מדגיש לנו את מה ששכחנו לראות בשגרת חיינו ובמה שעוטף אותנו ביום יום.


במהלך הכנסת האורחים יש אקט המסמל את הגבול בין הזהות שלנו לבין זהותו של האחר ועלינו לתת על כך את הדעת, כדי שלא נהפוך להיות בני ערובה של האורח באופן בו אנו מתאימים את המסגרת של הבית או את עצמנו אליו. להיות בן ערובה של האחר משמעו מחיקה של כל פרט מהזהות שלנו והתאמה של הפרטים לכניסתו של האחר. נהפוך הוא, הכנסת האורחים מדגישה את התרבות , הערכים, ואת הייחודיות שלנו ביחס לאחר. במילים אחרות, הכנסת האורחים שמה דגש על עצמנו בראש ובראשונה, ועל האחר כחלק מעצמנו.

אנו נוטים לשנות את אופן הכנסת האורחים שלנו ואת ההתנהגות שלנו וכן את אופן סידור הבית או הכנתו בהתאם לאורחים השונים הבאים. אורחים שהם בני משפחה, ולהם היסטוריה תרבותית משותפת וערכים מוכרים ודומים, מאפשרים לנו להיערך ולארגן את הבית באופן אחד, לעומת זאת אורחים הקשורים לעבודה- באופן אחר, לחברים - באופן שונה. לכל הכנסת אורחים כזו או אחרת אנו מתחברים לחלקים שונים בתוכנו, הגורמים לנו להיערך בצורה מעט שונה.


טקסט: שרית ספירו מעצבת פנים, מתוך שיחות עם הפסיכותרפיסט- מטפל באומנות ד"ר מיכה קטן

עריכה: חנה עברי


שרית ספירו מעצבת פנים

נייד: 0523528063

sapiro.sandrine@gmail.com

www.saritsapiro-interiordesign.com

פוסטים אחרונים

הצג הכול

שרית ספירו | מעצבת פנים  |  052-3528063  |  Sandrine Sapiro | Architecte d'interieur  |  sapiro.sandrine@gmail.com